1. התובעים הזמינו ביום 28.6.10 נופש לקפריסין בין התאריכים 20- 27 ביולי 2010 (8 ימים) עבורם ועבור 3 ילדיהם ושילמו בעד נופש זה סך של 10,946 ש"ח. חמישה ימים לפני הטיסה, שמעו התובעים, שהנופש בוטל. הם ביקשו לקבל מידע מנציגי הנתבעת ושם אמרו להם פעם שהטיסה לא בוטלה, אם כי בפעם אחרת אמרו להם שהטיסה כן בוטלה.
לכן, היות והטיסה בוטלה, הזמינו התובעים תאריכי נופש חלופיים, בין 22- 29 ביולי 2010.
לא רק תאריך הטיסה שונה, אלא גם יעד הטיסה שונה ללרנקה במקום לפאפוס.
התובעים טוענים, כי שינוי זה גרמה להם נסיעה נוספת של שעתיים ורבע בהסעה, אך אין לטענה זו כל משמעות לעובדות האחרות של התביעה, משום שהתובעים הסכימו להחליף התאריך ואת היעד.
2. לאחר שהתובעים חזרו מחופשתם החלו לפנות לנתבעת בתלונות על טיב המלון בו אוכסנו ובין היתר העלו הם גם טענות נוספות, שיש לטענתם כדי להצדיק לשלם להם פיצוי כספי של 8,500 ש"ח.
ואלו הן, בין היתר, הטענות המועלות על ידי התובעים בכתב התביעה:
א. א) התובעים סיכמו עם נציג הנתבעת להתגורר במלון Riu Cypria (להלן: "המלון") בהיותו מלון יוקרתי בן 5 כוכבים ברמה מאד גבוהה ונציג הנתבעת אף הציג את המלון במחשב בפני התובע - אשר התרשם ממנו מאד.
ב) בעת הגעתם למלון, אמרה להם פקידת הקבלה שהם לא רשומים כאורחים במלון ולאחר בירור נלקחו התובעים דרך סמטה צדדית למלון סמוך, שהיה ישן מאד - בניגוד להבטחת נציג הנתבעת על טיב המלון.
מלון זה, אליו הועברו התובעים, היה חורבה, שאינה ראויה למגורים והתובעים מתארים בכתב התביעה את הרמה הירודה של המלון. (סעיף ז' לכתב התביעה)
ג) התובעים התקשרו לנציג הנתבעת בארץ והתחננו בפניו להחזירם למלון המקורי. באותו זמן המתינו התובעים בלובי לתשובת נציג הנתבעת, אך היחס היה משפיל ומעליב והתעקשו להשאיר אותם במלון הישן - אם כי נציג הנתבעת בשם יוסי הודה שחלה טעות, ביקש סליחה על עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים והבטיח לטפל בעניין, אך בפועל לא עשה דבר וכך נשארו התובעים המומים ובוכים.
ב. עם חזרתם של התובעים לארץ, הם פנו אל נציגת הנתבעת המטפלת בתלונות הציבור, אך זו ענתה להם באופן לא מכובד, תוך הרמת קול, קשיחות לב, חוסר התייחסות וביזתה את התובעים עד דמעות.
בהמשך לשיחה זו, דיברו התובעים עם נציגים נוספים של הנתבעת, עד שהגיעו אל נציג בשם הראל, אשר התנצל על היחס שקיבלו התובעים וגם אמר להם, שאכן מגיע להם פיצוי הולם, אך על גובה הפיצוי יודיע להם מאוחר יותר.
לאחר בירור זה, חזר נציג הנתבעת והציע לתובעים פיצוי של 75 דולר לאדם, אך התובעים ראו בסכום זה סכום מגוחך, אשר לדעתם אינו מפצה את עוגמת הנפש שנגרמה להם ועל הנזק שנגרם להם - ולכן החליטו להגיש תביעה זו לתבוע הסכום של 8,500 ש"ח.
התובעת מאשרת בבית המשפט, שאכן הוצע לכל אדם פיצוי של 75 דולר. (עמ' 1 לפ',ש' 11- 14)
3. העולה מהעובדות הוא, שהתובעים הזמינו חבילת נופש לקפריסין בטיסות שכר במלון הנ"ל ברמת דירוג של 5 כוכבים על בסיס הכל כלול והעברות ואין חולק על כך, שהתובעים שילמו בעד חבילת הנופש סך של 10,946 ש"ח.
בכתב ההגנה מכחישה הנתבעת את טענות הצדדים והשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם הוכיחו התובעים את העובדות אותן העלו בתביעתם וגם אם יימצא שהעובדות נכונות, האם מצדיקות טענותיהם להשיב להם את הסכום המבוקש על ידם, המהווה כמעט את מלוא הסכום עבור 8 ימי נופש.
לאחר שבחנתי היטב את עובדות המקרה ואת טענות הצדדים, אני מחליט שאין לקבל את תביעת התובעים אלא בחלקה - הן משום שהיא מוגזמת בתיאור העובדות והן משום שהתובעים לא הוכיחו את הטענות הנטענות בכל הקשור לטיב המלון שקיבלו בפועל ונראה לי - עם כל הכבוד לתובעים- שהיו צריכים לקבל הצעת הפיצוי שהוצע להם על ידי הנתבעת והגשת התביעה, כפי שהוגשה, הייתה מיותרת.
המסקנה אליה הגעתי מבוססת על הנימוקים הבאים:
א. התובעים ניצלו את כל ימי הנופש, אין להם טענה כלשהי לגבי הטיסה - שהיא כשלעצמה מרכיב נכבד מהוצאות הטיול, אין להם כל טענה בכל הקשור בסעיף העברות - וגם סעיף זה הוא מרכיב מהוצאות הטיול ואין לי ספק - גם אם האוכל לא היה להם טעים- הם נהנו במהלך כל ימי החופש מאוכל במלון, שכן הנופש היה על בסיס הכל כלול.